חייב מוגבל באמצעים
לעיתים רבות קורה כי חייב מוגבל באמצעים אינו מסוגל לשלם את חובותיו,גם אם בוצע איחוד של תיקים בתוך הלשכות של ההוצאה לפועל.החייב מוצא את עצמו במצב בו הוא אינו רואה את עצמו משלם את החוב וכאן לעיתים רבות נכנסת לתמונה ההוצאה לפועל.
התהליך אותו עובר חייב מוגבל באמצעים נועד לחייבים, אשר אין באפשרותם לפרוע את חובותיהם תוך פרקי הזמן המרביים. המקרה האופייני הוא כאשר יש לחייב מספר נושים, ואין הוא זכאי לאיחוד תיקים לאור כושר הפירעון הנמוך שלו. כמובן, שאיחוד תיקים אינו רלוונטי לגבי חייב שנפתח נגדו תיק הוצאה לפועל אחד בלבד.
עם זאת, חייב כזה יכול להיות מוכרז כמוגבל באמצעים. ננסה להבין את אחת ממטרותיו של ההסדר ביחס לחייבים מוגבלים באמצעים הינה להטיל מגבלות שונות על חייבים, על מנת שיסלקו את חובותיהם בלא הסתבכויות כספיות נוספות. ההוראות לגבי חייב מוגבל באמצעים מצויות, רובן ככולן, בפרק ז’1 לחוק.
סעיף 70ג לחוק קובע, כי כאשר מגיש חייב בקשה למתן צו לתשלום החוב בשיעורים (להלן - צו תשלומים), ובמסגרתה מבקש הוא לפרוס את תשלום החוב לתקופה העולה על פרקי הזמן המרביים, רשאי ראש ההוצאה לפועל להכריז על החייב כמוגבל באמצעים.
אף במסגרת הליך בירור או הליך המתקיים בעקבות מתן צו הבאה, רשאי ראש ההוצאה לפועל להכריז על חייב כמוגבל באמצעים (סעיף 69יג(ב) לחוק); וכך גם בעקבות חקירת יכולת הנערכת במסגרת בקשת החייב לאיחוד תיקים (סעיף 87א(ב) לחוק). יצוין, כי סמכות הכרזה כאמור קיימת גם כאשר נותן ראש ההוצאה לפועל צו תשלומים בעקבות חקירת יכולת המתקיימת לבקשת הנושה, מבלי שהוגשה בקשה לכך על ידי החייב (רע"א 4737/98 אבי לוי הבנק הבינלאומי הראשון (לא פורסם).
בהתאם לסעיף 43.לחוק, עם ההכרזה על חייב כמוגבל באמצעים נדרש ראש ההוצאה לפועל להורות על רישום פרטי החייב במרשם מיוחד של חייבים מוגבלים באמצעים (להלן - המרשם). מרשם זה פתוח לעיון הציבור בכל לשכות ההוצאה לפועל.
לעיתים קרובות מעלה הבדיקה כי אין ביכולתו של החייב לפרוע את החוב תוך פרקי הזמן המרבי , יקבע ראש ההוצאה לפועל כי החייב אכן מוגבל באמצעים. מאידך, אם מעלה הבדיקה כי החייב יכול לפרוע את חובו תוך פרקי הזמן המרביים , יקבע ראש ההוצאה לפועל כי הוא אינו מוגבל באמצעים. במקרה זה יתבטלו המגבלות שהוטלו על החייב במסגרת צו הביניים, אולם ראש ההוצאה לפועל מוסמך לקבוע כי יעמדו הן בתוקפן, אם נוכח כי החייב עלול לסכל את פירעון החוב או כי הדבר דרוש מטעם אחר להבטחת תשלום החוב (סעיף 69ט לחוק).
החוק מעניק לראש ההוצאה לפועל סמכות רחבה בעניין ביטול הכרזה על חייב כמוגבל באמצעים. סעיף 69י קובע, כי בכל עת רשאי ראש ההוצאה לפועל, בין מיוזמתו ובין על פי בקשה, לבטל הכרזה כאמור. בין היתר, רשאי הוא לעשות כן במקרה שהחייב פרע את חובו, או בעקבות הסכם בין הזוכה לבין החייב לעניין פירעון החוב.
מהו בעצם תפקידו של ראש ההוצאה לפועל?ומה הוא עושה בשביל לראות כי ביכולתו של החייב להסדיר את חובותיו בצורה קלה ושוטפת?לאחר מתן צו הביניים, ראש ההוצאה לפועל יקיים בדיקה בדבר יכולתו של החייב. הבדיקה יכולה להיעשות על סמך בקשת החייב למתן צו תשלומים והמסמכים שצרף אליה החייב, או על סמך חקירת יכולת של החייב.
ראש ההוצאה לפועל מחויב ליתן לזוכה הזדמנות לטעון טענותיו בכתב, וכן לקיים לחייב חקירת יכולת אם ביקש זאת הזוכה. בסופו של התהליך, ייתן ראש ההוצאה לפועל צו תשלומים בהתאם ליכולתו של החייב ויקבע כי הוא מוגבל האמצעים אם אין הוא יכול לפרוע את החוב במשך התקופות המפורטות מעלה.במקרה וראש ההוצאה לפועל יחליט כי החייב יכול לפרוע את חובו במהלך התקופות הנ"ל – לא יכריז עליו כעל חייב מוגבל באמצעים. לגבי הגבלות שנקבעו בצו הביניים – במידה והחייב הוכרז כחייב מוגבל באמצעים בצו סופי, יישארו ההגבלות על כנן, וניתן גם להוסיף עליהן.
לגבי הסרת ההגבלות – זה יעשה רק במקרים חריגים ומיוחדים.ראש ההוצאה לפועל רשאי להותיר את ההגבלות על כנן, גם במקרה בו לא הכריז על החייב כחייב מוגבל באמצעים, וזאת כל עוד לא נפרע החוב או לתקופה אחרת שיקבע. דבר זה נעשה כאשר ברור כי החייב עלול לסכל את פירעון החוב או שהדבר דרוש להבטחת החוב מסיבה אחרת.
כיום הפתרון הטוב ביותר לפתירת החובות הכספיים הוא הכרזה על פשיטת רגל. במקרה בו חייב שהחליט כי הפיתרון המתאים ביותר בשבילו לצורך סילוק החובות הוא מסלול של פשיטת רגל, אמור להגיש בקשה לפשיטת רגל. צעד זה ניתן לבצע לבד או בליווי מקצועי צמוד.
רצוי לא להגיש את הבקשה לבד אלא להיעזר בייעוץ מקצועי שהרי סוס יכול להביא אותך לשדה הקרב, אך לא להילחם במקומך. יש לזכור גם כי קבלת ייעוץ אינה דבר פשוט. רבים מעורכי הדין מתמחים בהוצאה לפועל ואינם מכירים לעומק את הליך פשיטת הרגל, כנ"ל לגבי רואי-חשבון וכלכלנים שמתמחים.בניהול עסקי שוטף כשהעסק פעיל ומשגשג ולא כשהוא על סף הפסקת פעילות לא פעם נתקלנו במקרה בו חייב טופל ע"י גורם לא מקצועי, ועקב כך לא קיבל הגנה נאותה ואף נפגע בלי לדעת זאת יש לפעול בדרך הבאה: על החייב למלא טופס בקשת חייב למתן צו כינוס והכרזתו כפושט רגל, למלא חוברת קטנה המוגדרת כדין וחשבון על חובות ונכסים, וכן
לצרף כתב ויתור על סודיות. טפסים אלו יש למלא בארבעה עותקים ולהחתים עליהם עורך-דין. בנוסף לסט זה של טפסים, על החייב להכין תצהיר על הסתבכותו הכלכלית וצילום תעודת זהות (ארבעה עותקים), ויתכן שיצטרך.להשלים מסמכים נוספים בהתאם למצבו הכלכלי הספציפי חשוב מאוד להקפיד למלא פרטים מדויקים בטפסים אלו, לא להעלים מידע ולא לעגל פינות.
המידע שנמסר נבדק בקפידה ע"י נציגי כונס הרשמי ובמידה ונמסר,מידע שקרי, החייב חשוף לתביעה פלילית מצד כונס הנכסים ולביטול צו הכינוס אם ניתן לו.בשביל להביו זאת באר היטב אציין כי בניגוד לתפיסה הרווחת כי עדיף להיות מובטל בפשיטת רגל כדי שלא יקבעו תשלום חודשי גבוה ויתנו את רוב הכסף לנושים, חייבים מובטלים עלולים להיתקל בהתנגדות מצד כונס הרשמי או ביהמ"ש לבקשת החייב הסיבה לכך נעוצה בתפיסה כי החייב אמור להיכנס להליך זה על מנת לפרוע את חובותיו בהתאם ליכולתו, ולכן במסגרת הליך זה צריך לממש את כל יכולתו מבחינת התפיסה של המערכת, גם אם היית מנכ"ל חברה ציבורית ונקלעת לחובות, אז היום עליך להבין שאתה בפשיטת רגל, לשים את הכבוד בצד ובמקום,לשבת בבית לצאת ולחפש עבודה אפילו אם היא נחשבת לפחות יוקרתית .במטרה לייצר הכנסה ולהחזיר כמה שיותר לנושים
נכונה העובדה שבתקופה זו קיימת בעיה קשה במשק בכל הענפים, וגם בעבודות פשוטות יחסית קשה למצוא עבודה, אבל תצטרך להוכיח שבאמת עשית מאמצים למצוא עבודה ואינך עובד מחוסר ברירה. המערכת מאוד נוקשה בעניין זה .
ומה בנוגע לרשויות והארגונים?האם גם הם לא מעודכנים בנתונים של פושטי הרגל? הרשויות והארגונים השונים לא מעודכנים בכך שהם פושטי רגל, ולכן יש להם
,חשבונות בנק, כרטיסי אשראי, צ'קים וביטוחים בלי שאף אחד יגביל אותם. כמו כן לא תמיד המוסדות שפונים אליהם מגיבים לדרישה, ומשום שישנה כמות כל כך .גדולה של מכתבים שיוצאים, קשה מאוד לבצע מעקב מושלם אחריהם עם זאת, מצב זה נמשך עד למועד בו מתעורר אחד הנושים, דורש לדעת מה
מצב החייב והגורם המטפל בתיק בכונס הרשמי לוקח בקשה זו ברצינות. הוא מוציא תפוצת מכתבים נוספת על מנת להתעדכן ובכך מגביל את החייב, כפי שהיה צריך להיות מוגבל עפ"י הפקודה.
אך פעולות אלה פעמים רבות לא מתבצעות, הן משום שבדרך כלל נושים שוכחים חייב שהוא פושט רגל, והן משום
שלא תמיד הגורם המטפל בתיק בכונס הרשמי מספיק פנוי על מנת לבצע את .הפעולות הנדרשות עקב העומס הרב המוטל עליו.
מה קורה במידה שחייב לא התקבלה הצעתו על ידי בית המשפט כפושט רגל?
חייב שהצעתו לא התקבלה בשלב המוקדם של הליך פשיטת הרגל, או שלא הגיש .הצעת הסדר כלל, רשאי להגיש בקשה להסדר לאחר שקיבל צו כינוס נכסים בהצעתו זו, יתייחס החייב לחובות שהוגשו כתביעות חוב במסגרת הליך פשיטת הרגל עצמו.
בשלב זה קל יותר לקבל הסכמה להצעת הסדר כיוון שהנושים בדרך כלל מתוודעים לכך שלא יזכו לקבל כספים בעתיד הקרוב וזו ברירת מחדל טובה
.בשבילם אם הנושים מתנגדים להצעת ההסדר, רצוי להשתדל לשפר מעט את ההצעה אם בכל זאת הם ממשיכים להתנגד, רצוי להסיר את ההצעה, לדווח שצד שלישי המהווה את מקור ההצעה מסיר את הצעתו ולהמשיך להכרזה על פשיטת רגל זה ייקח יותר זמן, אבל אותם נושים שהתנגדו להסדר יקבלו הרבה פחות כסף.
תפקידה היותר עיקרי של ההוצאה לפועל למתן צו לתשלומים לעומת זאת, זוכה המבקש לזמן חייב לחקירת יכולת עושה זאת על מנת לאתר זכויות ונכסים המצויים בחזקת החייב או בחזקת צד ג
המטרה העיקרית היא להפעיל לחץ על החייב לשלם את החוב בתשלומים .חודשיים או באופן אחר
בחקירת יכולת על הנחקר מוטלת החובה להמציא לראש ההוצאה לפועל ולזוכה מסמכים שונים המעידים על יכולתו הכלכלית. כך, למשל יש להמציא תלושי משכורת עדכניים, חשבונות חשמל, טלפון, ארנונה
אישור על יתרות כספים בחשבון הבנק של החייב, קרנות פנסיה, רשימת חובות, מידע על הכנסות בן הזוג ובני המשפחה האחרים הגרים עמו, רשימת הכנסות והוצאות ועוד נטל הוכחת היכולת מוטל על החייב הנחקר.
לפיכך, יש חשיבות רבה לעובדת המצאת המסמכים על ידי החייב. אם החייב לא המציא את המסמכים הנדרשים ממנו להוכחת יכולתו, יראו בו כמי שלא עמד בנטל הוכחת יכולתו וכבעל חוב
.המשתמט מתשלום החוב הפסוק.
קיימים כיום מצבים בהם החייב מבקש להיחקר על יכולתו, בדרך כלל בעקבות בקשה שהגיש לאיחוד כל תיקי ההוצאה לפועל המתנהלים נגדו לצורך הכרזתו כחייב מוגבל באמצעים, או לצורך החלטה בבקשה שהגיש לראש ההוצאה לפועל למתן צו לתשלומים לעומת זאת, זוכה המבקש לזמן חייב לחקירת יכולת עושה זאת על מנת לאתר זכויות ונכסים המצויים בחזקת החייב או בחזקת צד ג המטרה העיקרית היא להפעיל לחץ על החייב לשלם את החוב בתשלומי חודשיים או באופן אחר בחקירת יכולת על הנחקר מוטלת החובה להמציא לראש ההוצאה לפועל ולזוכה מסמכים שונים המעידים על יכולתו הכלכלית. כך, למשל,יש להמציא תלושי משכורת עדכניים, חשבונות חשמל, טלפון, ארנונה אישור על יתרות כספים בחשבון הבנק של החייב, קרנות פנסיה, רשימת חובות, מידע על הכנסות בן הזוג ובני המשפחה האחרים הגרים עמו, רשימת הכנסות והוצאות ועוד נטל הוכחת היכולת מוטל על החייב הנחקר. אז במקרה שזו שותפות רשומה זכאות העובד לתביעת הגמלה תהיה לאחר שיינתן צו פירוק לשותפות.
אם זו שותפות שאינה רשומה, אז צו פשיטת רגל כנגד אחד השותפים יספיק לצורך הגשת תביעה לגמלה.
אם מדובר באגודה שיתופית, יהיו העובדים זכאים לגמלה לאחר שניתן נגדה צו פירוק. אם מדובר בעמותה, אז לא מספיק צו פירוק נגדה, אלא צריך להתקיים התנאי כי צו הפירוק ניתן כיוון שהעמותה אינה יכולה לפרוע את חובותיה. במידה ואחד התנאים שהוזכרו לעיל מתקיים לגבי העובד, הוא יהיה זכאי להגיש את תביעתו לגמלה.
את תביעתו מגיש העובד במשרדי כונס הנכסים הרשמי, לאחר מילוי טפסים מתאימים בצירוף 3 תלושי שכר אחרונים ותאריך תחילת עבודה. במידה ויהיה צורך בסימוכין נוספים, יפנה הנאמן או המפרק הרלוונטי אל העובד בדרישה להשלימם. הוא זה שיעביר את הניירת לביטוח לאומי להמשך טיפול, ובסמכותו לא לאשר את תביעת העובד אם אינה עומדת בתנאים.
כמובן שלעובד הזכות לערער על החלטה כזו. במצב בו לא מתקיים התנאי הרלוונטי, מומלץ לעובדים להתאגד ולפעול יחד על מנת ליצור את המצב הרלוונטי לגביהם, בין אם זה בקשת פירוק כנגד החברה או בקשה לפשיטת רגל כנגד המעסיק וכד'. את ההליך הזה ניתן להתחיל גם כשהעסק עדיין פעיל אך העובדים לא קיבלו משכורות, או כשהחברה חייבת להם כסף ולדעתם לא תוכל לפרוע את חובותיה בעתי לפיכך, יש חשיבות רבה לעובדת המצאת המסמכים על ידי החייב.
אם החייב לא המציא את המסמכים הנדרשים ממנו להוכחת יכולתו, יראו בו כמי שלא עמד בנטל הוכחת יכולתו וכבעל חוב המשתמט מתשלום החוב הפסוק.
- הוצאה לפועל | הוצאה לפועל מזונות | חייב מוגבל באמצעים | צור קשר
